מה זה מיינדפולנס?

​

מדיטציית מיינדפולנס היא אימון מוחי.
אפשר לאמן את המוח בכל דבר, בתרגילי חשיבה, זכרון, ולמעשה באופן לא מודע אימנו את המוח שלנו באוסף תגובות ומחשבות לאורך החיים.

​

אחת העובדות החשובות ביותר שידועות היום בזכות תחומי חקר המוח היא שהמוח הוא איבר פלסטי: כלומר, בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בעבר שהוא מקובע ובלתי ניתן לשינוי, המוח הוא איבר גמיש הניתן לשינוי ועיצוב על ידי למידה. כמו כל מיומנות אחרת שנרכשת על ידי המוח, כיום יודעים שגם מיומניות פסיכולוגיות קוגנטיביות, בהינתן אימון מותאם – יוכלו להשתנות ולהתפתח.

​

העובדה הזאת מצביעה על נקודה משמעותית מאד: לאורך השנים עיצבנו את המוח דרך חזרה על הרגלים מנטליים, צורות התנהגות או דפוסי חשיבה עד שאלו התקבעו והפכו לתגובות אוטומטיות, אבל בכל רגע נוכל להתחיל לתרגל משהו שייעצב את המוח בצורה אחרת. כלומר למה שאנחנו מתרגלים – יש השפעה גדולה על איך שאנחנו חושבים מרגישים ומתנהגים.

מדיטציית מיינדפולנס מאמנת את המוח במפגש עם ההווה, מפגש בו נפסיק להגיב באותן צורות מוכרות, ומבמקומן נפנה מקום למפגש מייטיב ולא שיפוטי עם מה שקורה ברגע הזה, מפגש כזה פותח מרחב חדש שייאפשר טיפוח של איכויות כמו חמלה אהבה וקבלה לעצמנו ולסביבה.

​

למה תרגול מיינדפולנס כל כך פופולארי?

​

בשנים האחרונות נדמה שלכל מקום אליו אנחנו פונים, תרגול המיינדפולנס נמצא שם. הוא מזמן לא נחלתם של אנשים רוחניים ונמצא היום בבתי חולים (עבור החולים והרופאים כאחד), בחברות הייטק, במערכות הבריאות והרווחה, במשטרה ואפילו בבתי כלא.

​

יכול להיות שהסיבה לכך שתרגול המיינדפולנס הפך נפוץ כל כך היא עצם היותו מוכח מחקרית.
אין אף תרגול מנטלי אחר שנבדק כל כך הרבה במעבדות לחקר המוח, בשדה הטיפולי, ובעולם הפסיכולוגיה.  המחקרים שבתחילת הדרך התייחסו ליכולת לבוא במגע עם כאב, חולי ומצבי קושי, התרבו עם השנים והיום רואים דרך המחקרים את ההשפעה על הפרעות קשב וריכוז, דכאון חרדה ועוד, בכולם ניתן לראות כיצד התרגול תומך ביכולת התמודדות טובה יותר עם המצב המורכב, בטיפוח חוסן נפשי, יציבות מנטלית, ריכוז, ויסות רגשי, וטיפוח של רגשות כמו חמלה ואמפתיה.

​

לדוגמא במחקרים שנעשו התגלה כי תרגול מיינדפולנס מחזק את הפעילות באיזורים במוח הקשורים לקשב, זכרון וויסות רגשי וקוגנטיבי ולכן נמצא יעיל מאד בעבודה עם הפרעות קשב וריכוז. במחקרים אחרים שנעשו בסביבות עבודה לחוצות במיוחד כמו בקרב רופאים או שוטרים נצפה כי האפשרות לקבל החלטות נבונות יותר השתפרה.

 

בשביל להבין כמה תרגול המיינדפולנס יכול להועיל ולתמוך, נביט לרגע על חיי היומיום שלנו:

​

כיצד אנחנו חיים את חיינו?

​

החיים שלנו הם מירוץ, ובמירוץ הזה ישנו קו סיום מדומה שכל הזמן הולך ומתרחק מאיתנו. ולא כי אנחנו הולכים לאחור, אלא כי אנחנו כל הזמן רוצים עוד. התנועה הבלתי פוסקת אל עבר התפקיד הבא, הזוגיות הבאה, היעד הבא משאירה אותנו בתחושת ריצה תמידית.

​

אך למעשה, כשאנחנו כל הזמן בדרך למקום אחר, אנחנו נמצאים במצב בו כל מה שיש עכשיו, במידה זו או אחרת – הוא לא מספיק עבורנו. רבים מאיתנו חיים את חייהם בתחושת חוסר סיפוק תמידית. אם נעצור לרגע וננסה לשים לב למחשבות שלנו, נגלה שהן כל הזמן קופצות בין העבר לעתיד, אנחנו לא כאן, משהו ברגע הזה, אף פעם לא מספיק טוב כדי שנישאר בו.

​

למה זה קורה?

​

הקשב שלנו מוסח בקלות.
תוך כדי ריצה, המוח בוחר באופן הישרדותי באותן תגובות ודפוסים שמוכרים לו מהעבר, פעמים רבות זה לא מה שאנחנו רוצים באמת, זה פשוט האופן בו התרגלנו להגיב. ככל שחזרנו יותר פעמים על תגובה מסויימת המוח מכיר אותה הייטב והיא הופכת להיות ברירת המחדל שלו. כשאנחנו חיים על אוטומט אותם הרגלים ודפוסים ממשיכים לנהל את חיינו: כשתגובה אוטומטית מתקבעת, החיים שלנו מתקבעים איתה.

​

מה תרגול המיינדפולנס מציע?

​

לעצור. לשהות. להיות.

​

"תשומת לב מכוונת לרגע הזה, המלווה בגישה של פתיחות, סקרנות וקבלה אל כל מה שנוכח"

​

תרגול מיינדפולנס מכוון אותנו אל שהייה ברגע הזה, כשאנחנו עוצרים לרגע במקום, אנחנו מפחיתים את התגובתיות האוטומטיות שלנו, מתפנים לראות תמונה רחבה יותר ובה שלל אפשרויות קיימות, נפתח עבורנו מרווח בו נוכל לבחור בגמישות מבין תגובות שונות. כשנפתחות האפשרויות, אנחנו יוצאים מהסיפור המצומצם אותו אנחנו רגילים לספר, והופכים לא רק יותר רגישים לעצמנו, אלא יותר רגישים לסביבה שלנו. השהייה של התגובה, בעצם מאפשרת חופש בחירה.

​

גישה כזו של גמישות ופתיחות, מאפשרת לאיכויות כמו חמלה, סבלנות ונדיבות להפוך זמינות יותר, ונוכחות יותר באופן שבו אנחנו נפגשות עם הסביבה. טיפוח של איכויות כאלו, תומכות בקשרים שלנו, במערכות היחסים ולכן מהוות תמיכה גם באחר. כשלא נתכווץ בתוך מערכת יחסים לתוך אותו דפוס מוכר וישן, גם לאחר יתאפשר מרחב פתוח ותומך יותר להשתחרר מהסיפור שלו.

​

מתוך תשומת הלב אל החוויה נגלה מה הוא בעל ערך ומשמעות בחיינו, במערכות היחסים שלנו ובבחירות שלנו. נוכל למצוא סיפוק שהוא מעבר לשלב במירוץ. למרתון לא יהיה קו סיום אלא דרך ארוכה ויפה. על כל מה שנפגוש בה.